כיתת הפרשמנים 2017
עטר מיינר
הכירו את עטר מיינר, אמן אר נ׳ בי ישראלי. כשאני אומר ישראלי על אר'אנ'בי, אני מתכוון לסאונד מאוד אמריקאי שנעשה בצורה אותנטית ומיוחדת; הוא מצליח להביא בתוך השיר גם את החלום האמריקאי וגם את המידל איסט, וזה מתבטא בכל המבנה שלו – בהפקה, בהגשה, ובכתיבה.
ההגשה שלו מזכירה מוזיקה מזרחית – כשהוא זורק את המילים הוא נכנס בתיאטרליות מאוד גרנדיוזית, כדי שנבין את גודל הכאב. הכתיבה שלו מעוררת אמפטיה עצומה, וביחד עם ההגשה שלו זה פשוט נשק ראוותני שהלב שלך לא יכול להישאר אדיש אליו. גלישה זריזה בסאונדקלאוד שלו, ואתם תבינו בעצמכם.
אחרי שהופיע בכמה מהמקומות המהוללים בתל אביב, אפשר להבין ששיא הקריירה של עטר עוד לפניו – והוא מבטיח במיוחד.
יאנג הפנר
יונתן הפנר נאמן AKA יאנג הפנר AKA הפנר איז לויאל פרץ לחיינו בשנה שעברה עם השיר 'יום יפה', וכבר שם הבנו שהוא מביא משהו חדש למשחק.
מלבד היותו מפיק לעצמו ולדמויות מפתח של סצנת הטראפ המתפתחת, הפאנצ'ים וההגשה המיוחדת שלו פשוט מצחיקים. למשל בשיר 'מה קורה איתי?', בו הוא מרפרפ – "מנקה את השולחן ושומר על הסדר, כותב מילים באייפון, לא יוצא מהבית". זה פשוט שנון וקורע. במקום שיהיה חרוז המסיים את השורה עם המילה "חדר", הוא משאיר בלאגן ומסיים עם המילה "בית", ובוחר לא להשתמש במובן מאליו. מעבר לכך שהפנר ראפר בעל יכולות מרשימות, אלמנט ההפתעה שהוא נותן בדמות פאנצ'ים קומיים ככתוב מעלה, עובדים ומצחיקים כל פעם מחדש.
נורוז
אור ׳נורוז׳ נורוזי הוא ראפר-מפיק בן 18 מהרצליה, שהצליח לפרוץ לתודעת קרב מעריצי ההיפ-הופ הישראלי בתחילת 2016 לאחר שהוציא את הקליפ לשירו ״ס.ע.מ.כ״.
ייחודיותו של נורוז מתאפיינת בטראפ מינימליסטי וצבעוני, שמתכתב נהדר עם סצינת הטראפ האמריקאית. מוקדם יותר השנה הוציא את אלבומו הראשון ק.ק.י, שאותו כתב, הפיק, הקליט, מיקסס ומיסטר בעצמו. דבר שהוא לא מובן מאליו בכלל ומראה על רצינותו של נורוז ומחויבותו לעבודה.
תלא מובב
צמד המציג את שיתוף הפעולה בין שני אמסיז מוכשרים העונים לשמות ווייב איש וקיד קופר, שעושים אולי את הראפ הכי טייט ששמעתי בישראל מעולם. כן, עד כדי כך.
אמנם רק שני שירים יצאו עד כה לצמד, אבל אלו שני שירים שלא מביישים את פרודיג׳י וביג אל זכרונם לברכה – שתי אגדות היפ הופ שניכר שהסאונד והסטייל שפיתחו אי שם בשנות ה-90 הקודרות והמלוכלכות של ניו יורק הם ממוקדי ההשראה העיקריים של השניים. תלא מובב עושים אולד סקול כמו שצריך, וזה דבר שהסצינה הייתה זקוקה לו כל כך הרבה זמן עד שחשבתי שלא יגיע לעולם. עם פלואו חד וחותך שמלהטטת בין עברית, אנגלית וסלנג של סקייטרים לכדי מעין ג'יבריש ממכר שרק דוברי שלושת השפות יצליחו לפענח, הוקים קולעים שלוקחים השראה מתפקיד ההייפ מן בסגנון קיד קפרי, הפקה מהוקצעת ומדויקת מבוססת בום באפ של לא אחר מגורו המיקסים אורי שוחט, ריספקט מכל הסצינה ועם מקסימום סטייל והרגשה שאתה שומע את הדבר הכי מגניב ונכון ב2017, תלא מובב בדרך הנכונה להשאיר חותם בהיפ הופ הישאלי.
אלבום הבכורה שלהם, שלפי השמועות העבודה עליו החלה כבר מלפני מספר שנים, עתיד לצאת בחודשים הקרובים, ואם הוא אכן ימשיך את הקו שהציגו השניים עד עכשיו אנחנו צפויים לקבל לא פחות מקלאסיקה.
עדן דרסו
ראפרית וזמרת מרחובות שלאט לאט ובצניעות רבה מבססת את מעמדה כקול מבטיח בסצינת ההיפ-הופ הישראלי בפרט ובמוזיקה הישראלית ככלל.
עדן לא מפחדת להתבטא ולהציג לנו בטקסטים שלה את מגוון המחשבות, הדעות והשאיפות שלה. ככה. פשוט. בלי סינונים, בלי פוזה, בלי משחקים. כהן@מושון זיהו את הרעב והאש שלה ואירחו אותה בהופעה האחרונה שלהם בבסקולה, וזוהי רק ההתחלה. עדן היא קול מרענן ונחוץ בסצינה. היא בתחילת דרכה, מלאת אנרגיה ותשוקה, אנחנו מתים לראות לאן היא תתקדם (לורין היל מישהו?)
לירי
לירי הרדוף יפה הוא ראפר צעיר שלאט ובבטחה סולל את דרכו להצלחה המיוחלת. עם חזות של זמר אינדי פולק סקנדינבי לירי מביא איתו סקילס מפתיעים ומגוון שנע על הסקלה בין דקלומי אוטוטיון גבוהים (כמו ליל אוזי) לבין פלואו נמוך ומהיר שמפורר ביטים בחריזה קולעת, כשהליריקה נעה בין מצחיק ורציני בהתאמה.
יחד עם זאת, ניתן לשמוע אצל לירי הרבה רעב להצלחה ותשוקה אמיתית להיפ הופ, כשאלו מורגשים בכל שנייה שלו על המיק, ביחד עם יראת כבוד שרוכש כלפי הסצינה בישראל. עם שיתופי פעולה מוצלחים עם כמה מהתותחים הכבדים של הסצינה בישראל כמו שגב, אורי שוחט ושקל, לירי ללא ספק נמצא בידיים טובות, ואין ספק שעם רעב כמו שלו וקצת עזרה מחברים – הוא יגיע רחוק.
השאר תגובה