שירוטו:

שירוטואלבום הבכורה של שירוטו מספק את הסחורה בכל הקשור לאותנטיות והצהרת כוונות, אך אינו עשיר מספיק
דניאל אלף23/02/17

הרשו לי להציג בפניכם את אלבום הבכורה של שירוטו, או תומי רותם בן ה-21 מגבעת זאב. לאחר זוג מיני אלבומים, משחרר שירוטו את אלבום הבכורה שלו באורך מלא – שירוטו:. זוהי קפיצת הראש הרשמית למימי תעשיית המוזיקה הישראלית מכתפי אביו, סגול 59, מחלוצי הראפ בארצנו.שירוטו: הינה יצירה אוטוביוגרפית, אנתולוגיה של חוויות חייו של שירוטו, השופכת אור על אישיותו, השראותיו, עברו, וכוונותיו לעתיד. העובדה כי זהו פרויקט אשר כמעט לחלוטין נעשה בעצמאותו, הופכת אותו למאוד אישי וחשוף.

בתמונה המלאה, מסודרים לפנינו 14 שירים שהינם צאצאיו המיוזעים של ילד סצינת ההיפ-הופ הישראלית, אשר סוף כל סוף הגיע לגיל בו הוא צבר לעצמו מספיק חוויות, ופיתח והשחיז את המיומנות הנדרשות על מנת להעלות את מחשבותיו על מקצבים רעננים. מקצבים אשר הולחנו, הופקו, ונוגנו בבלעדיות על ידיו – מה שמהווה הישג מרשים כשלעצמו. אך פרט לשליטה מכובדת במגוון אשכולות בתהליך היצירה המוזיקלית, הביטים באלבום מציגים מנעד רעיוני וז'אנרי רחב. נגיעות אוריינטליות בשיר 'שאלה תשובה'; טהרת בום-באפ ב'פנקייקים'; דיסטורשן אה-לה אבריל לאבין ב'הכי טוב זה להיות בבית'; והבלחה ג'אזיסטית ב'פחד גבהים' הסוגר את האלבום. מחד, אקלקטיות המקצבים מעידה על נכונות להרפתקנות גישתית ונסיוניות. מאידך, אף לא אחד מהביטים מתנשא מעל השאר, כך שיוצא שהם מתערבלים לכדי מסה אמורפית ואפרורית של "בסדר". ולצערי, לא מעבר.

לאורך האלבום אנו נחשפים לדעותיו הביקורתיות של שירוטו, ומניחים את הנחות היסוד לאישיות הבמה שלו. ברצועה הפותחת, 'סביך', מודגשת חיבתו לאלכוהול – עמדה הניצבת כזרה לרקע הילול הסמים הקלים ודמוניזציית האלכוהול של קהילת ההיפ-הופ, ואף מוסיף על כך בשיר 'אוזני המן', ומטיח כי "המוח שלכם נדפק מגנג'ה". כמו כן, הוא מביע את רצונו להיות עם מישהי "נורמלית" ומנסה לתאר באוזניה למה חייו "נהיו מין סביך כזה, מן תסביך…" ללא הצלחה. שכן אף אחד אחר אינו הוא עצמו ולכן לעולם לא באמת יבינו אותו ואת צרותיו לחלוטין, ולא יצליחו לתקשר את הווייתו לאדם אחר.

בשיר השלישי, 'פנקייקים', מועברת אינטימיות הייפר-לירית, ושואבת את המאזין להיות חלק מהיסטוריית התא המשפחתי של שירוטו. כאן הוא משתף, חושף. "הם בטח רבו כי אבא מכור למוזיקה" – האינטרפרטציה הנערית של שירוטו לחיכוכים של הוריו, אשר בסופם הבשילו לגירושין.
מבט ישיר להתמודדויות של שירוטו בתור בן יחיד לשני הורים שבעבר היו אחד. זהו ניצוץ של אומץ וגילוי כן של מודעות עצמית מפותחת. וכל זאת מועבר בקול המרגיש נאמן לחלוטין למחשבותיו ורגשותיו הפנימיים.

לאחר מכן מתקיל שירוטו את כלל סצינת ההיפ-הופ – "ההיפ-הופ במדינה לוקה בחסר". הוא מאשים בשחיקת עקרונות האמנות – יצירתיות, מהות, אותנטיות, ותהליך היצירה. נוסף על תהיות אשר מעלה בנוגע לטיב ואיכות הסחורה באומרו "איזה מין דבר זה מוזיקה בלי תוכן", הוא קורא למאזיניו שיבצעו בחירה מושכלת של המוזיקה אותה צורכים – "תדרשו תוכן ועומק", וזאת כאשר צריך לסנן את ה"תפאורה", דהיינו ההעמדת פנים והרושם המעושה של האמנים המסבים את תשומת אוזניהם של הקהל ממהות היצירה.

בהמשך ישיר לכך, ב'הנה אני כאן', מציע שירוטו את עצמו להיות המושיע אשר ימשה את הסצינה ממי העוכרין בהן שקוע ההיפ-הופ המקומי. הצהרה נחרצת, במיוחד לאור העובדה שהוא משווה את עצמו לאמינם, ובשיר אחר שר "שירוטו עוד יהיה כוכב ענק כמו הביטלס". אלו הן כוונותיו. שירוטו אומר ששאיפות גרנדיוזיות זה בריא, והיסטורית, מטרות אישיות מגלומניות קידמו את האנושות בנקודות סטגנציה בתחומים כגון מדע, ספורט, ואמנות, לאותן פריצות הדרך המכוננות. אך האם ההצהרות הללו מגובות בפועלו של שירוטו? האם אנו אכן עדים להיוולדו של כוכב ההיפ-הופ אשר באורו העז יטהר אותנו מזוהמת המוזיקה הבינונית והעצלה? אם לשפוט לפי האלבום על הפרק, אז יש עוד כברת דרך עצומה וכמה גלגולי אמן לפני שזה יקרה. האלבום טוב ומאוזן, אך לטעמי חסרה בו ייחודיות. חסר בו התבלין אותו מעולם לא טעמתי אשר לו אני כה זקוק כדי להתאהב במוזיקה ולעורר בעצמי שינוי.

לסיום, אציין שהייתה שורה אחת שתפסה אותי במיוחד – "להקפיץ איכות לנגד עיני שויתי", הנשענת בכבדות על פסוק תהלים – "שויתי ה' לנגדי תמיד". הכוונה כאן היא שיזכור האדם ויראה לנגד עיניו בכל עת ובכל זמן את סולם ערכי המוסר ועקרונות של בינה נעלה, ויישאף באופן רציף ותמידי להיות הכי טוב שהוא יכול. אם יצמיד בזאת – שום דבר לא מונע משירוטו להיות איך שידמיין עצמו. יתאימו כאן מילותיו של זולטאן קודאי, מלחין-מנצח ופילוסוף הונגרי שהרבה לעסוק בתהליך הצמיחה של מוזיקאי לכדי וירטואוז – "על מנת להיות בינלאומי, יש קודם להיות לאומי. ועל מנת להיות לאומי, יש ראשית להיות עממי". כלומר, רגליו של שירוטו אכן פוסעות על נתיב הלבנים הנכון. באלבומו הראשון הוא חושף את עצמו ואת דעותיו בפני העולם. אנחנו למדים עליו מה חושב, מאין בא, ולאן הולך. קולו הבוקע מגבעת זאב הירושלמית אכן עממי, אך מעניין יהיה לראות אם יתרומם ויתעלה להיות ילד הכוכבים לא רק של סצינת ההיפ-הופ המקומית, אלא לדמות תרבותית של ממש בפנורמת תעשיית המוזיקה. נחכה ונאזין.