אלבומו הראשון של כל אמן, לרבות אמני היפ הופ, מהווה את דרך המוצא שלהם אל עולם המוזיקה. הכל נבנה כלבנה על לבנה, כאשר האלבום הראשון מתחיל את המגדל. ט.ד.י נראה כמו אבן יציבה למדי לבניית המגדל שלו.
טדי נגוסה בן ה- 21 הוא ראפר מחתרתי אשר החל את דרכו בשנת 2011, ומהשנה שעברה מצליח להתפרסם יותר ויותר עקב השתתפותו בסייפרים שונים במסיבות בארץ, ובתחנות רדיו כקול הקמפוס ז"ל וגלגלצ. כמו כן, הוא חלק בלתי נפרד (ואולי המוכר ביותר) מהקולקטיב זולוד, ע"ש העיר לוד בה גדל, לצד ראפרים טובים אחרים כזולוד ענאן וזולוד אדם, שהוציאו מספר סינגלים כמו 'תביני' ו'בוסטון', בסגנון הנע בין הניו סקול, פופ ראפ, וטראפ.
טדי גם הוא נע בין הסגנונות האלו, אך כרגע הוא מתפקד כקול הפוליטי והקונשנסי יותר בקולקטיב. בעזרת המפיק המוזיקלי המוכשר שלו, אמיר שכטר, טדי מצליח להרקיע שחקים ולדבוק בצורה מצטיינת במקוריות ובאמירות שיש לו. דוגמא טובה הוא האינטרו, 'ככה זה היה תמיד', המספר על חוסר הביטחון אותו טדי חווה תמיד, ומעביר מסר ברור – שעולם הראפ יהיה כאן תמיד. ההפקה של השיר נותנת לאולד סקול להשתלב עם הראפ מודרני. כמה יומרני שזה נשמע, ככה זה עובד.
'כל יום, כל היום', מהסינגלים המוכרים של טדי, שיצא כבר לפני כשנה (ולווה בקליפ מושקע ומעולה), מתפקד הכי טוב כשיר האמור לשאוב את המאזין אל הצבעוניות והכשרון שלו. מיקומו כשיר הראשון מיד אחרי האינטרו מוכיח זאת. מלבד לזה, הפלואו של טדי מהפנט ושובה כל פעם מחדש, והשיר משתלב מצוין עם השירים החדשים יותר באלבום.
שיתוף הפעולה הוא דבר חיוני להענקת מגוון לאלבום, אך נראה שזה לא מפריע לטדי, כיוון שבאלבום יש רק שיתוף פעולה אחד (מעריץ ותיק של ג'יי קול), ב'תנשום את הזמן' הטראפי, אותו ביצע עם ישראל ממו (שמפגין הוק סולפולי ייחודי). בשיר, טדי מכוון לתת לנו היכרות קטנה של מי הוא טדי. בעזרת מיקס של אורי שוחט הותיק והמקצועי, טדי שוב מצליח להביא את עצמו ואת הפרסונה שלו אל שיא חדש של ישירות, ולמאזין לא נותר דבר חוץ מלגלות אמפתיה כנה.
אחד השירים החשובים באלבום וללא ספק החריף שבהם הוא 'אזיקים על הידיים' המחאתי, המדבר על אלימות המשטרה כנגד בני העדה האתיופית בישראל, ועל הגזענות שטדי עצמו חווה מדי פעם כבן לעדה זו – "אל תדאג כי מחר 'תה לא תראה אותי יותר / את כל הראיות הם ימחקו ויעלימו / כמו שהם עשו לסלמסה ומנגיסטו". הביט המודרני, שמזכיר מעט את אלו של דיג'יי דאהי, שוב כפפה ליד באלבום. התקווה המעט פסימית שהמצב הנוכחי ישתנה מצליחה להכאיב גם למי שאינו חווה את הדברים עליהם מדבר טדי, ובכך זה ללא ספק השיר המצטיין באלבום.
ט.ד.י הוא אלבום ייחודי ביותר. הוא עוצמתי וחושף בשלב מאוד מוקדם מיהו טדי נגוסה, צעד אמיץ מאוד לראפר צעיר, במיוחד באלבום הראשון שלו. קשה מאוד שלא להתמכר לפלואו של טדי, וברור שהוא יודע כיצד לעשות את זה נכון ולעלות על הגל, ונראה כי צפוי לו עתיד זוהר בסצינת הראפ הישראלית.
השאר תגובה