5 שנים, 5 אלבומים – LONG.LIVE.A$AP של אייסאפ רוקי

רן ברנע14/12/18

עברו חמש שנים מאז אייסאפ רוקי ביסס את שמו כאחד הראפרים הכי מרעננים ולוהטים בעידן החדש, עם האלבום הסקסי Long. Live. A$AP. בחמש השנים האלה ראינו את רוקי עובר הרבה הרפתקאות יצירתיות: הוא שיחרר שני אלבומי סולו, מיקסטייפים עם הקרו, ואפילו גילה וטיפח כשרונות חדשים כמו פלייבוי קארטי (בלי שאפילו דיברנו על כך שהפך לאוצר אופנה ודיגמן לחברות ענק כמו דיור).

אחרי שרוקי יצר הייפ עם המיקסטייפ הראשון שלו – Live. Love. A$AP, שיצא ב- 2011, זו הייתה רק שאלה של זמן מתי הוא יגיע עם פרוייקט שבו יכולותיו יהיו באמת מבוססות, כל זאת בזמן שהוא הסתמן כאחת ההבטחות הכי חשובות של הניו סקול. הוא עשה זאת בכך שבחר ביטים פסיכדליים וייחודיים, הביא פלואו חלק כמו חמאה, ועל הדרך גם נתן זיקה עצומה לתנועת הצ׳ופד אנד סקרוד.

כשחושבים על זה, Long. Live. ASAP הביא עימו הרבה רעיונות מוזיקליים שהיוו הבטחות גדולות. בין אם זה 2 פוס קאטס קלאסיים ('Fuckin' Problems' או '1 Train' – תבחרו בעצמכם מי אתם אוהבים יותר), או בחירת מפיקים אקלקטית שכל אחד מהם נותן מאפיין ייחודי משלו. קלאמס קזינו הדגול, ששיתף פעולה עם רוקי מהיום הראשון, הביא לפה את הניחוח האטמוספרי והעדין שלו. מפיק להיטי העל היט-בוי פירגן פה בשתי הפקות, מה שאיפשר לרוקי ללכת לכיוונים קצת יותר מאתגרים בשאר השירים, ולהתנסות עם צמד המפיקים הנסיוניים Friendzone, בלהיט 'Fashion Killa'. הוא גם לא מפספס הזדמנות לחזור למקורות, ומשתף פעולה עם דיינג׳ר מאוס.

ליריקלית, רוקי לא באמת היה שם. אבל לאף אחד לא היה אכפת, הסוואג שלו חיפה על כל השאר. האווירה שהוא יצר בכל שיר ושיר, בעיקר מהבחינה הסונית, מהווה עולם שלם שמעניין בפני עצמו. הקסם האישי והיכולות המוזיקליות של רוקי גרמו למאזין להתגלגל בין הטראקים, בלי שהוא שם לב על אילו שטויות הוא בכלל מדבר. לכן, רוקי נעזר בחבריו המוכשרים דאז כמו קנדריק, דרייק, דני בראון, וסקולבוי קיו כדי שיספקו את הבארס שבאמת הכרחיים.

Long. Live. A$AP היווה הבטחה גדולה ליכולות המושחזות של רוקי כראפר ואמן שבוחר את המוזיקה שלו. At. Long. Last. A$AP שיצא שנתיים לאחר מכן, ב- 2015, היווה צעד קדימה ואחורה בו זמנית – רוקי שיפר את המשחק שלו כראפר, פיתח עוד פלואוס, השקיע יותר בליריקס – אבל משהו באחידות שבין הביטים לנוכחות של הראפר לא יושבת טייט כמו האלבום הקודם.

לקח לו 5 שנים לצאת עם Testing, שסוף סוף מגשים את הפוטנציאל האדיר שהוא הציג כראפר בגיל 23 עם המיקסטייפ הראשון שלו. רוקי סוף סוף למד לאמץ את הנסיוניות כחלק מהותי מיצירת המוזיקה שלו. עד כדי כך שהוא יצר אלבום שהוא חגיגה בין מרווחי טעויות לאושר שבגילוי. וזה אשכרה עובד. עד כמה עובד? עד כדי כך שהוא גורם לפרנץ׳ מונטנה להישמע טוב.

אייסאפ רוקי הוא יותר מראפר, הוא אייקון תרבותי, אמנותי, ואופנתי שיודע היטב לאן הוא רוצה להגיע, ואיך הוא רוצה להגיע לשם. מאלבום לאלבום אנו חוזים ברוקי משתדרג מכל בחינה אפשרית, הן כראפר והן כאמן, ואנחנו בעצם חוזים אותו מיישם את את החזון שלו בדרכים מולטי דיסציפלינריות, תוך כדי שהוא מכבד, מוקיר ומהווה מורשת לעבר. הוא אחד מהאמנים היחידים שמנצלים את החופש שניתן לו כאמן, לבטא את מה שהוא מאמין בו בצורה הטובה ביותר – שלאו דווקא מתכתב בקו ישיר עם המיינסטרים, התהילה, או ההצלחה. הצ׳ארם האישי שלו כבר יגרום לזה לעבוד.