ראש בטון

טל בן-חמו
המפיק מנינג׳ה טיון מגיע לארץ בפעם השלישית, אז תפסנו אותו לכמה שאלות...

טוני סימון אקא בלוהקד, הוא מפיק מלייבל הההיפ הופ-אלקטרוניקה נינג׳ה טיון. בלוקהד מאופיין בסאונד הלעיתים מצויר לעיתים סינמטי שמשתלב עם מקצבי היפ הופ בועטים. עם מעל 12 אלבומים שכל אחד מציג פן אחר, הוא מתארח להופעה בפסאז׳ עם אלבומו האחרון, Funeral Ballons.

דבר ראשון טוני, מה שלומך ואיך הקיץ האחרון עבר עליך?

אני סבבה, הקיץ עבר מהר מאוד, אני כבר בקושי זוכר אותו. כנראה שזה חלק מלהזדקן אבל אה?

תוכל לספר לנו טיפה מאיפה אתה במקור, איפה גדלת והאם היה לך חינוך מוזיקלי בבית?

נולדתי וגדלתי בניו יורק. אני עדיין גר שם. ניו יורק היא… טוב, ניו יורק. אין באמת שום מקום כזה בעולם. לא יכולתי לבקש מקום טוב יותר. לגבי החינוך בבית, מוזיקה תמיד הייתה סביבי. שני ההורים שלי הקשיבו למוזיקה כל הזמן ואחי הגדול אובססיבי למוזיקה גם כן. אין בדיוק כישרון מוזיקלי במשפחה אבל אמא שלי מנגנת פסנתר, אז תמיד היה לנו אחד בבית.

מה נותן לך השראה, חוץ ממוזיקה?

זה מצחיק כי אני אף פעם לא חושב על השראה. אני לא מטיל ספק מתי היא תגיע או לא, אבל היא אף פעם לא באה מדברים בולטים שאני יכול לשים עליהם את האצבע. חיי היום-יום מוצאים את דרכם להכתיב לנו איך אנחנו מרגישים ואיך אנחנו מתנהגים. אז, מה שזה לא יהיה הדבר הזה שנותן לי השראה, זה כנראה משהו עדין, מה שאני אוהב.

מרבית מהביטים שלך מונעים מהיפ-הופ, ועדיין אתה תמיד בוחר לפלפל אותם עם מלודיות שונות וטקסטורות. מה השאיפות שלך כשאתה יוצר את הצלילים האלו?

תמיד באתי מנקודת מבט של היפ-הופ. זו המוזיקה שגדלתי עליה ועדיין מקשיב לה היום. אני מניח שכל המלודיות והטקסטורות הן פשוט איך שאני מבטא את עצמי דרך ההיפ-הופ.

אתה מתעסק עם הרבה סגנונות שונים בעבודה שלך, מה אתה מוצא בכל אחד?

אני פשוט לא בררן כשזה מגיע לבחירת דגימות. רעיונית, אני רוצה לשלב יחד כמה שיותר סגנונות מוזיקה ביחד ועדיין לגרום להם לתפקד כראוי אחד עם השני.

שיחררת את אלבומך האחרון ״Funeral Balloons" לא מזמן, איך התגובות עד כה?

בינתיים מצוינות! ב2017 קשה להגיד האמת איך התגובות, כי שחרורי אלבומים הם לא חגיגה כפי שהייתה פעם. אבל, ממה שאני רואה באינטרנט ובהופעות, אנשים עפים על זה, אז זה תמיד כיף.

איך הוא שונה מאלבומיך האחרים?

קשה להגיד. יש לי בעיה לקחת צעד אחורה ולתפוס פרספקטיבה על הקטלוג שלי כי היו הרבה אלבומים ועבר הרבה זמן. הייתי אומר שכל אלבום הוא התבגרות איטית של הקודם לו.

היית פעם בישראל? מה השאיפה שלך מהמקום?

הייתי בתל אביב כבר פעמיים ואני אוהב אותה. לצערי, הטיולים שלי הם בדר״כ יום אחד אז אין לי באמת מספיק זמן לספוג את הכל. אבל האנשים, העיר והאוכל (אוכל זה הפוקוס העיקרי שלי כשאני מטייל) נפלאים.